אז מה הרעיון בלחגוג את ראש השנה ולמחרת שוב לחגוג את ראש השנה.
אם לשנה הזאת אין תאומה סיאמית למה יש לה שני ראשים?
ההסבר הקליל וההיסטורי כמובן מדבר על הספק שהיה ליהודים מתי בדיוק מתחילה השנה, אז הם פשוט לא לקחו סיכון וחגגו יומיים רצוף.
הפרשנות הפחות קלילה אבל היותר משמעותית – שבחג שני לא באמת חוגגים את הראש של השנה. חוגגים את הגוף.
אם הראש קיבל החלטות, הגוף צריך לבצע אותן.
הרי שחג הוא יום טוב. ויום טוב מביא שמחה, וכשאנחנו שמחים הכי קל לנו להבטיח הבטחות. לדבר על השנה שהייתה, לדמיין את השנה שתהיה ולקבל החלטות עבורה.
אוקיי. התמלאנו באור, מה עכשיו?
עכשיו, מתכננים. בחג שני חוגגים את הגוף. (לא סתם אנחנו דוחפים לו עוד שתי ארוחות).
נחגוג את הגוף כאמצעי.
נחגוג את התנועה, את האנרגיה, את הכלי שמכיל את הנפש שלנו שתעזור לנו לבנות תכנית להגשים את מה שהבטחנו לעצמנו אתמול. נחגוג ונחשוב על תכנית ליישום ההבטחות.
הרי ידוע לנו שאין שום משמעות להחלטה שקיבלנו, אם אין לה תכנית.
עכשיו אפשר לברך את השנה החדשה בכל הברכות הטובות.
זה זמן טוב לאחל לכם חג שני שמח ❤