מותר לכם להטיל ספק במה שנראה קבוע!

לפני שנדבר על הטלת ספק, בואו רגע נטיל ספק במילה ספק:

"סָפֵק הוא מצב ביניים, בין אמונה לחוסר אמונה הנובע בין היתר מתוך אי-ודאות. הספק מביא להטלת פקפוק ברעיונות מסוימים במציאות" (ויקי)

אז מה הרעיון להטיל ספק בהגדרה של המילה ספק?

רוב הפעולות, המחשבות, ההרגשות בחיים שלנו הן קבועות. זאת אומרת קבענו אותן מתישהו במהלך הדרך, לא נולדנו איתן, אבל הן הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו.

עמוק במוח שלנו, אי שם מאחורה בתת מודע, יושב לו טייס אוטומטי. הטייס הזה נהנה מאחלה ג'וב, כל התפקיד שלו די ידוע מראש, אף אחד לא מערער על הכיסא שלו והוא בטח לא עלול לקבל מכתב פיטורים בקרוב. מבחינתו? הכל ודאי. אין דבר כזה אי ודאות, בעיקר בדברים הפשוטים בחיים שדי חוזרים על עצמם.
אבל בהגדרה של המילה ספק, מדובר על מצב ביניים שנוצר ממקום של אי ודאות. מה אם נטיל ספק דווקא ממקום של וודאות?

הרי ברור שאם הרכב לפנינו ממשיך לעמוד גם כשהרמזור הפך לירוק, הנהג כנראה מתעסק בוואטסאפ, וברור שהפעולה הראשונה שנעשה זה לצפור לו אחרי כמה שניות. (זה ונניח אתם מדהימים ובאמת חיכיתם כמה שניות).
הצפירה היא פעולה שנובעת מסיטואציה ודאית. הנהג לא יודע שהרמזור הפך לירוק, הוא צריך צפירה, אני אצפור. אי אפשר להטיל ספק בסיטואציה או בתגובה שלנו אליה. אין כאן אי ודאות. אין כאן ספק.

אבל למען האמת דווקא בדברים שבהם הכי הרבה אין לכם ספק, יכול להיות מעניין אם תעצרו לפקפק רגע במה שנראה לכם אוטומטי.

ידוע שהכלי הבסיסי והחשוב ביותר במדע, הוא הטלת הספק. רק ככה העולם שלנו מתפתח, היסטוריה קורת כל יום רק בגלל אנשים שהחליטו לפקפק במציאות. למען האמת אתם קוראים את הטקסט הזה כי מישהו שם, אי פעם, הטיל ספק בקריאה מדפים. מחשבים, תרופות, בניינים, תחבורה – כל אלה ועוד, התפתחו בגלל פקפוק במציאות.
אז למה אנחנו לא מטילים ספק במציאות הפרטית שלנו?

מה אם נפקפק בהחלטה שלנו לצפור לאותו נהג, ופשוט נהנה עוד כמה שניות מהשיר שיש ברדיו? הרי הנהג לא יעמוד לנצח ברמזור, יש מספיק נהגים מאחורינו שיצפרו לו (לא כולם יקראו את הטקסט הזה).

הטלת ספק בפעולות אוטומטיות כמו "לבדוק את הטלפון שנייה אחרי שפקחתי עיניים בבוקר" לא תמיד מביאות לשינויים גדולים או החלטות הרות גורל (נניח כמו לא לגעת בטלפון לפחות חצי שעה ראשונה של הבוקר, תנסו) אבל הפקפוק הזה יכול להכיר לנו עולמות חדשים, ולהעניק משמעות לדברים שנראים לנו לגמרי פשוטים. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו פועלים אחרת, בוחרים אחרת, ואפילו טוב יותר – רק בגלל שעצרנו לפקפק במה שנראה לנו אוטומטי.

הרמב"ם סבר שבני האדם צריכים לגלות ספק בריא ברעיונות הראשונים שעולים להם ובדעות שלהם. כי אלה חוסמים את ההתפתחות האישית וקוטעים תהליך מחשבתי בשלב מוקדם. הטריקיות היא במילה "בריא". ברור שאין שום היגיון להתחיל לפקפק בכל דבר קטן בחיים. טייס אוטומטי הוא חשוב, הוא שומר עלינו, הוא חוסך לנו זמן, והוא שם כדי להרגיע לפעמים.

אבל מידי פעם, תנו לו ללכת לשירותים או משהו, שבו במקום שלו ותבחנו לאן טסים ולמה, ואולי תגלו עולם, לכו תדעו.