תסתכלו על הבניין שבתמונה.
—
הבניין הזה הוא המקום בו הפרלמנט של הונגריה יושב. 🇭🇺 הוקם סופית בשנת 1904 בעיר בודפשט.
את התמונה הזאת צילמתי תוך כדי שייט שבו נאמרו כמה עובדות, אבל העובדה שהכי הטרידה אותי הייתה – שרוב הזמן הבניין הזה נמצא בעבודת שימור ותיחזוק בגלל שהוא שופע בפסלים ואלמנטים בעבודת יד, אבני חן וקילוגרמים של זהב, ובעצם בגלל שהוא אחד הבניינים היקרים באירופה.
אבל איך אפשר ליהנות ממשהו כל כך יוקרתי אם אתה רוב הזמן עסוק בלשמר ולתחזק אותו? 🙄
העובדה הזאת זרקה אותי לציטוט מתוך הסרט 'מועדון קרב'.
"הדברים שבבעלותך, בסוף אתה בבעלותם".
תרבות הצריכה שגדלנו לתוכה חינכה אותנו שיש דברים שחייב לרכוש וחייב לחדש מידי פעם.
זה נכון, יש דברים שבאמת חייב לרכוש, אבל באיזה מחיר? 🤑
והאם המחיר הזה גובה מאיתנו תיחזוק ושימור נצחי? 🤕
ואם לא שימרנו כמו שצריך אז זה אומר שכעבור תקופה מסויימת נצטרך לרכוש שוב? 😕
בלי לשים לב התפקידים התחלפו 🔄 אנחנו כבר לא הבעלים של הדברים שלנו, הם הבעלים שלנו.
הרעיון הוא שאם בסוף אנחנו בבעלותם של דברים שצברנו, אולי עדיף לצבור חוויות וערכים?
חוויה לא צריך לתחזק או לשמר, צריך רק לשלוף אותה ממגירות הזיכרון שלנו כדי להדהד את תחושת הנעימות שחווינו בה באותו רגע. איזה כיף? אנחנו הבעלים של החווית שלנו. אנחנו שולטים במה שעושה לנו טוב. ולא מה שעושה לנו טוב שולט בנו.
—
הונגריה כנראה תמשיך לשמר ולתחזק את הבניין הזה לנצח. ככה זה שלא יודעים במה להשקיע.